checklist
openclipart by sheikh_tuhin

אני מודה. אני אוהב סדר. כשאני קם מהמיטה, אני מקפל את השמיכה ולא משאיר אותה מבולגנת. הבגדים שלי מסודרים בארון ולא זרוקים על כיסאות. כשאני מצחצח שיניים, אני לוחץ על שפופרת המשחה בשיטתיות מהקצה לכיוון הפקק. ואת הספרים בספרייתי אני מארגן בסדר א״ב. כן, כן, המוטו שלי הוא ״סדר בעין עושה סדר במחשבה״. וכשיש סדר במחשבה אפשר לבצע סדר בתהליכי בחירת מטרות והוצאתן אל הפועל. כיוצא בזה, וכדי להעניק לכם מבט חטוף לנושאים בהם נעסוק בעתיד, ערכתי מספר רשימות המציינות מניעים והשלכות לבחירת מערכת תזונתית מסוימת.[1] כי גם כאן, קצת סדר לא יזיק 🙂

האם יש לכם נקודות נוספות? הוסיפו בהערות.

גורמים המשפיעים על בחירותינו התזונתיות

  1. מטרות אסתטיות: להעלות או להפחית מסת שריר ורקמת שומן.
  2. מטרות כושר: שיפור/תמיכה ביכולות גופניות.
  3. הפרעות אכילה פיזיולוגיות: אלרגיות, שינויים הורמונליים, מחלות פיזיולוגיות.
  4. הפרעות אכילה פסיכולוגיות: תפיסה עצמית מעוותת, מחלות נפש.
  5. מטרות פיזיולוגיות: ריפוי מחלה.
  6. מטרות פסיכולוגיות: שיפור הביטחון העצמי וקבלה עצמית.
  7. עקרונות מוסר ודת.
  8. נקיפות מצפון.
  9. הרגלים.
  10. נורמות תרבותיות.
  11. המלצת בעל סמכות.
  12. מעמד סוציו-אקונומי.
  13. זמינות מזונות.
  14. דרגת האוטונומיה: אנשים החיים במוסדות מפוקחים (צבא, כלא, וכו׳) מוגבלים במגוון הבחירה.
  15. קונפורמיות: בגלל שאנשים סביבנו עושים זאת.
  16. הרצון שאנשים אחרים ישפטו ויעריכו אותנו בצורה מסוימת.
  17. הרצון להיות מקובלים חברתית. אנו רוצים שאנשים אחרים ימשכו אלינו ויתייחסו אלינו ברצינות. אנו רוצים שיאהבו אותנו.
  18. אינטרסים של גורמי צד-שלישי: יצרנים, משווקים, נותני שירותים (רופאים, תזונאים, מטפלים, מאמני כושר…) וממשלות.

כעת, נמנה השלכות גופניות ונפשיות שעשויות להתפתח מפאת אימוץ מערכת תזונתית מתאימה או לא-מתאימה. מערכת תזונתית מתאימה תמנע, עד כמה שאפשר, את ההשלכות השליליות שמצוינות ברשימה השנייה, ותנסה לממש כמה שיותר מההשלכות החיוביות שמצוינות ברשימה השלישית.

השלכות משויכות למערכת תזונתית לקויה

  1. עלייה או ירידה קיצונית במשקל.
  2. קשיי ריכוז.
  3. בעיות פיזיות: חולשה, בחילה, תגובות אלרגיות, שינויים הורמונליים.
  4. מחלות פיזיות: סוכרת, דלקות, כשלים בתפקוד הכבד והכליות, מחלות לב, ומחקרים אומרים שאף סרטן.
  5. הפרעות אכילה: אנורקסיה, בולמיה, אורתורקסיה וכו׳.
  6. בעיות פסיכולוגיות: חולשה קוגניטיבית, דיכאון (לאור תחושת אי-שליטה על פעולותינו: “המזון שולט בי”).
  7. תפיסה עצמית ירודה ותחושת חוסר-ישע לאור אי יכולת לממש את מטרותינו.
  8. קושי ביצירת קשרים חברתיים (בשל דימוי עצמי נמוך ובגלל שהחברה אינה מקבלת בצורה חיובית אנשים עם הפרעות משקל קיצוניות).
  9. תחושת מצפון וחרטה.
  10. שינויים קיצוניים במאזן האנרגיה בגוף.[2]
  11. חושי הטעם והריח מתכהים.
  12. בעיות היגיינת פה: ריקבון והכתמת שיניים, ריח רע.
  13. בעיות עור: פצעונים, יובש או שמנוניות יתר, עור מדולדל.
  14. נפיחות, תחושת כובד, קשיים בשינה, נחירות, יציאות לא סדירות, עצירות, שלשולים.
  15. שינויים בטמפרטורת הגוף: תחושת חום גבוה בגלל אכילת יתר; קור כתוצאה מחסרים תזונתיים.
  16. אכילת מזונות בעלי ערך קלורי גבוה גורמים לתחושת חובה לבצע פעילות גופנית. אימון שמבוצע מתוך תחושת מצפון וחובה פחות מהנה, ועשוי להיות מסוכן.
  17. תזונה לקויה עלולה להוביל לפגיעה בתפקודים גופניים חיוניים: הפסקת מחזור האישה, ירידה במסת שריר, אוסטאופורוזיס, נפילת שיניים, וכו׳.

השלכות משויכות למערכת תזונתית תקינה

  1. משקל תקין.
  2. יכולת ריכוז ממושכת.
  3. הרגשה כללית טובה.
  4. תכיפות מחלות פחותה.
  5. תחושת שליטה (״אני שולט במזון״).
  6. תפיסה עצמית גבוהה: פסיכולוגית ואסתטית.
  7. שיפור בתקשורת חברתית.
  8. תחושת סיפוק מוסרית.
  9. מאזן אנרגיה תקין.
  10. חוש טעם וריח מחודדים.
  11. היגיינת פה משופרת: שיניים חזקות, נקיות ומבריקות, פחות ריח רע.
  12. עור פנים נקי ומתוח.
  13. הרגשת קלילות: שינה טובה,פעילות מעיים סדירה וקלה.
  14. טמפרטורת גוף אחידה.
  15. יותר זמן פנוי (כיוון שלא צריך לכפר על אכילה עודפת בפעילות גופנית).
  16. פעילות מטבולית תקינה: מערכות חיוניות עובדות בצורה תקינה, בניית רקמות תקינה (שרירים, עצמות…).
 
הערות:
[1] אני משתמש במונח ״מערכת תזונתית״ לציון כלל העקרונות הפילוסופיים שמגדירים את משטר התזונה בו אדם בוחר. דיאטה יכולה להיות מבוססת על עקרונות גנטיים ורפואיים, אך גם למוסר, פוליטיקה, כלכלה, דת ואסתטיקה, עשויה להיות השפעה. כיוצא בזה, תפישת תזונה אינה מורכבת רק ממניעי דיאטה, אלא היא מושפעת ממערכת חשיבה שלמה.
[2] את המושג ״מאזן אנרגיה״ אסביר בצורה מפורטת במאמר עתידי. בשלב זה, נוכל לחשוב עליו כמדד שמתאר את צריכת האנרגיה היומית הדרושה לתפקודו התקין של הגוף. חוסר איזון אנרגטי עשוי להוביל לשינויים מטאבוליים, היפראקטיביות, לחץ ועייפות כרונית.

Leave a Reply

%d bloggers like this: