Wikipedia - Epistemology - Euler Diagram
Wikipedia – Epistemology – Euler Diagram

מי מאיתנו לא חווה וויכוח סוער, בין אם נדוש או חשוב לאין ערוך, שנמשך שעות ובסופו אף צד לא שכנע את השני בצדקתו? אני רוצה להניח שכולנו. מדוע זה קורה? מדוע חילונים ודתיים לא מצליחים לגשר על פערי אמונה וסגנון חיים? מדוע פמיניסטיות ושוביניסטים נמצאים במאבק כוח מתמיד? מדוע מפלגות הימין והשמאל לא מסכימות על תפישות פוליטיות? מדוע רופאים מערביים רבים מזלזלים ברפואה אלטרנטיבית? מדוע צמחונים מתנגחים עם אוכלי בשר? ומדוע לטבעונים קשה עם שניהם?

בכדי להבין את מקור חילוקי דעות אלו — וחילוקי דעות אחרים בהם נדון בעתיד — יהיה עלינו להגדיר שני מושגים מעולם מדעי החברה והפילוסופיה של המדע:

פרדיגמה: ״הֲנָחוֹת יְסוֹד הַמְּהַוּוֹת מִסְגֶּרֶת חֲשִׁיבָה שֶׁבְּתוֹכָהּ נִבְנֵית הַשְׁקָפַת עוֹלָם אוֹ תֵּאוֹרְיָה מְסֻיֶּמֶת: מַהְפֵּכוֹת מַדָּעִיּוֹת מִתְרַחֲשׁוֹת כַּאֲשֶׁר מְמִירִים פָּרָדִיגְמָה יְשָׁנָה בַּחֲדָשָׁה״.[1] מושג זה הוצג במשמעותו המודרנית המקובלת בספרו של תומאס קון ״המבנה של מהפכות מדעיות״.[2] 

אפיסטמה: קון השתמש במונח פרדיגמה ביחס לתיאוריות מדעיות, אולם את העיקרון שבבסיס המושג ניתן ליישם ביחס לכל גוף ידע. כיוצא בזה, ולהבדיל מקון, מישל פוקו השתמש במושג אפיסטמה בכדי לתאר הנחת יסוד היסטורית שמעגנת ידע ושיח ומייצגת את טווח המצבים האפשרי של תקופה מסוימת ביחס לכלל הידע ולא רק לידע מדעי. ובמילותיו:

“Episteme… [is] the strategic apparatus which permits of separating out from among all the statements which are possible those that will be acceptable within, I won’t say a scientific theory, but a field of scientificity, and which it is possible to say are true or false”.[3]

במילים אחרות, קון ופוקו טענו, שדפוסי חשיבה ופעולה מושפעים מתפישות ותיאוריות שאימצנו (כלומר, מפרדיגמות ואפיסטמות) ומאמות המידה הכלולות בהן המשמשות אותנו בבואנו לאשש ידע. כך יוצא, שכל גופי הידע עליהם נאחז דעות, החל מתחומים ממוקדים — כרפואה, ארכיטקטורה, יחסים רומנטיים, דיאטה וכו׳ — וכלה בתפישות העולם הרחבות ביותר — מהות היקום ומשמעות החיים — מתבססים על הנחות קודמות, שמוחזקות לעתים בצורה לא מודעת. ולכן, בהקשר זה, פרדיגמות ואפיסטמות משפיעות על אמות המידה המוחזקות בידי אנשי תקופה מסוימת בבקשם לבחון את תקפות, וודאות ונאמנות דעותיהם ופעולותיהם ביחס לגוף הידע וקודי ההתנהגות המקובלים בסביבתם.

קחו, לדוגמא, את ההבדל בתפישת המציאות והמוסר בין דתיים אורתודוקסים וחילונים. המערכת היהודית-נוצרית מאמינה שאלוהים קיים, שביכולתו לשנות את חוקי הטבע, שהוא מנסח חוקי מוסר ושבסוף ימינו הוא שופטנו לחיי-נצח בגן עדן או גיהנום. כיצוא בזה, התפישה הדתית דורשת שנקבל את חוקי הדת ללא פקפוק, גם אם הדבר כרוך לעתים בהתעלמות מנתוני החושים. יתרה מכך, על פי הדּוֹגְמָה הדתית, חושינו ותשוקותינו הם בחינת רעות אפשריות, המשטות ומשחיתות את נפשותינו, שיש לתחום בצורה נוקשה למען מימוש אמת מוסרית, נעלה וטהורה, שמקורה בדברי האל וכתבי הקודש. מנגד, פרדיגמות חילוניות גורסות כי מושג האלוהים סותר את חוקי הלוגיקה ונתוני החושים, ולכן הן מבטלות את הטענות אודות קיומו ואת צבר התכונות המיוחסות לו כבורא, כמנהל וכשופט. עבור חילונים, מושג ה״אלוהים״ ריק מתוכן[4], ולכן גם עקרונות המוסר הדתי ריקים מתוכן. גישות חילוניות מבססות את היסודות התיאורתיים ועקרונות המוסר שלהן על אמות מידה אובייקטיביות כתצפיות מדעיות, שימוש בהיגיון, ומציאת התאמה בין תיאוריה ומציאות. וכאשר נבחנות תיאוריות שלא דובקות באמות מידה אלה הן נדחות כלא-מדעיות כהרף עין.

שתי גישות פרדיגמטיות אלה — החילונית והדתית — הפוכות בצורה כה מוחלטת שלא תתכן ביניהן הידברות משמעותית בשאלות מוסריות יום-יומיות — כגון הפלות, המתת חסד, נישואים חד-מיניים והרגלים תזונתיים — עד שתומכי קבוצה אחת יסכימו לשנות את הנחות היסוד שלהם. דברים דומים ניתן להגיד על חילוקי דעות אחרים המתבססים על פרדיגמות סותרות, כגון: אי ההסכמה בין פמיניסטיות לשוביניסטים, דמוקרטים ורפובליקנים, רופאים מערביים ואלטרנטיביים, צמחונים, טבעונים ואוכלי בשר ועוד. כל קבוצה מחזיקה בתפישת עולם ייחודית שמבוססת על מערכת חשיבה, סולם ערכים וגבולות נוקשים. והתוצאה היא מאבק בלתי נמנע בין חסידי התיאוריות שונות.

״כישור הזמן סובב לו, עידנים באים, עידנים חולפים, משאירים אחריהם זיכרונות שהופכים לאגדה. האגדה נמוגה והופכת מיתוס, ואף המיתוס נשכח כשהעידן שהפיח בו רוח חיים חוזר שוב.״ — רוברט ג׳ורדן

Paradigm Shift Theory - Department of History University of California, Irvine
Paradigm Shift Theory – Department of History
University of California, Irvine

בשלב זה, ייתכן ואתם מחזיקים את ראשכם בייאוש. האם נותרה תקוה לאנושות אם מחזיקי אפיסטמות שונות נידונו למאבק תמידי? למרבה המזל, כפי שקון הציג בספרו המצוין, מִפְנִים פרדיגמטיים אכן קורים, ולרוב בזמני משבר. השאלה היא, מה מאפיין משבר וכיצד ניתן לפותרו?

לשם התחלה, יהיה עלינו לקבל את עצם קיומן של פרדיגמות. קון ציין שקבלת טענות מסוימות כמובנות מאליהן הכרחית לכל מאמצי צבירת הידע המדעיים והלא-מדעיים. בכדי שנוכל להתקדם ולגלות ידע חדש עלינו לקבל לפחות כמה אקסיומות קודמות (אחרת נצטרך לבחון את גופי הידע השונים מחדש באופן תמידי, תוך צמצום יכולתנו להתמקד בתובנות חדשות). הבעיה מתחילה כאשר ״קיצור-דרך-מדעי״ זה אינו מופעל בצמוד לביקורת-עצמית אובייקטיבית וספקנית, בעיה שעשויה להוביל לאימוץ פזיז של טענות לא-מוצדקות והתעלמות מטענות מוצלחות יותר.

כאשר מדענים בוחנים ידע חדש הם עושים זאת ביחס לאמות המידה המדעיות המקובלות, משמע שכל סטייה מהסטטוס קוו המדעי לרוב תדחה ותוגדר כשגויה. כיוצא בזה שינויים פרדיגמטיים רחבי היקף בדרך כלל קורים כאשר חוקרי ״המדע הרגיל״ אוספים מספיק ראיות שמציגות את כישלון יכולת החיזוי ופתרון הבעיות של הפרדיגמה המקובלת. כישלון רחב היקף ביכולת ההסבר והחיזוי יוצרת בקרב הקהילה המדעית משבר שמוביל מדענים כנים וסקרנים להתפכחות ולרצון מחודש לחפש הסברים חלופיים. ואם הסברים אלה לא יימצאו במסגרת הפרדיגמה המקובלת, אותם מדענים יאלצו לבסוף לאפיין פרדיגמות חדשות שיבקשו להסביר את העובדות החדשות ללא סתירות. בשלב זה המשבר מתפתח ל״מלחמת״ פרדיגמות פתוחה שתיפתר כאשר רוב חברי הקהילה המדעית יסכימו על פרדיגמה אחת שמחזיקה ביכולת החיזוי וההסבר הטובה ביותר.

דוגמא טרגית ומוכרת לעימות פרדיגמטי ארוך ועקוב מדם התרחשה בימי הביניים, במאבק בין תומכי המודל ההליוצנטרי (התיאוריה שכוכבי הלכת במערכת השמש מקיפים את השמש) לבין תומכי השיטה הגאוצנטרית (התיאוריה שכוכבי הלכת מקיפים את כדור הארץ).

קרוב למאתיים שנים עברו עד שמאבק פרדיגמות זה נפתר, ולדאבוננו קרב זה השאיר את האנושות עם אבדות קשות מנשוא: גאונים רבים הוצאו להורג בעוון כפירה בדת, עובדה שהובילה לפגיעה ביכולתנו להבין את היקום ולעיכוב משמעותי ביכולתנו לפתח טכנולוגיות מצילות חיים.

אז כיצד פותרים מאבקי פרדיגמות? לפי קון, הקהילה המדעית חייבת לפתח תרבות שיח פתוחה שתציג פרדיגמות שונות בצורה אובייקטיבית ככל שניתן. הפרדיגמות יתחרו ביניהן וזו שתתאר את המציאות ללא סתירות ותצליח לפתור את כמות הבעיות המדעיות הגדולה ביותר תשמור על מעמדה שמכבר או תחליף את הפרדיגמה המקובלת.

[להסבר מפורט אני ממליץ לצפות בהרצאתו של פרופ׳ מנחם פיש]

דוחן זה ממממממשהו. כל כך בריא! (אמר התוכי)

על כל פנים, לאחר שהבנו את יסודות תיאוריית החלפת הפרדיגמות אנו יכולים לשוב לדיוננו אודות תזונה נכונה. ומנקודת מבטנו החדשה, נראה שהדרך הטובה ביותר להימנע מטעויות בבחירת שיטת התזונה הנכונה כרוכה בהכרת הפרדיגמות השונות שהנהיגו את מחקר התזונה בעבר ובהווה, במטרה למצוא תיאוריה בעלת כוח חיזוי והסבר רב ללא סתירות.

רוב שיטות התזונה הפופולריות מציעות תפריט אחד ויחיד שאמור להתאים לכל בני האדם. שיטות ״אוניברסליסטיות״ אלו מבוססות על עקרון מנחה שטוען שכל בני האדם זקוקים לצרכים תזונתיים דומים בגלל שכולנו מאופיינים במבנה ביולוגי דומה. הנחת מוצא זו מובילה חוקרי תזונה רבים לחפש מערכת תזונתית אוניברסלית ״אמיתית״ שתתאים לכל בני האדם — מעין ״גביע קדוש״, אם תרצו. לדוגמא, חסידי דיאטות דלות שומן ודלות כולסטרול טוענים שהמלצותיהם טובות לכולם, בעוד שחסידי דיאטות דלות פחמימות מעלים טענה דומה לשלהם. או חשבו על חסידי דיאטות טבעוניות הניצבים נגד חסידי דיאטות עשירות בערכים תזונתיים מן החי, כגון פלאו ואטקינס. כל שיטה תזונתית מאמינה בעליונותה ובאוניברסליות טענותיה. הדיאטה היהודית הכשרה היא דוגמא נוספת. ואפילו דיאטת סוג הדם סובלת מהכללת יתר. חסידי דיאטת סוג הדם אולי לא מקדמים תפריט אחד ויחיד לכל בני האדם, אך הם עדיין חושבים שכל בני האדם המאופיינים בסוג דם דומה צרכים לאכול מזונות דומים.[5]

מאבק בלתי פוסק זה בין תיאוריות תזונה ״אוניברסליות״ כה רבות ראוי שיעורר את המדען הספקן לבחון מחדש את עקרונותיו הבסיסיים. האם כל בני האדם אכן מאופיינים בצרכים תזונתיים דומים? האם נכון לומר ששיטות תזונה אוניברסליות בעייתיות בדיוק בגלל שהן שואפות לאפיין מערכת אחת שמתאימה לכולם, שפועל מתאימה כמעט לאף אחד? וכיצד מסבירות שיטות תזונה אוניברסליות שינויים מטבוליים שמשפיעים על יכולת הפרט למלא אחר מטרות ״אוניברסליות״ אלו?

אם נתייחס לכותרת המשנה הסרקסטית של חלק זה, נוכל לומר שדוחן עשוי להועיל לאנשים מסוימים, השאלה היא למי? מתי? באיזו כמות? באיזו צורה? ולאיזו מטרה?

נכון לעכשיו, אני מקווה שהצלחתי להבהיר את הנקודה הבאה: פרדיגמות משפיעות על תפישותינו אודות תזונה נכונה.

לאור תובנה זו, מטרתנו הבאה תהיה לבחון מספר פרדיגמות פופולריות שהשפיעו על מדע התזונה: האפלטונית, אריסטוטלית, נהנתנית, אפיקורסית, סטואית, פיתגוראית, יהודית-נוצרית, מודרנית-מכניסטית, פונקציונלית-סוציולוגית ומרקסיסטית-כלכלית. שאיפתנו תהיה, שהיכרות עם מבחר פרדיגמות ועם שיטות התזונה הנלוות להן תאפשר לנו למצוא פתרון למאבקים שמאפיינים את מחקר התזונה כיום.

ואתם, האם כבר זיהיתם פרדיגמות המכווינות את בחירותיכם התזונתיות?

מקורות:
[1] מילון אבן שושן.
[2] קון, תומאס. המבנה של מהפכות מדעיות. תרגום: יהודה מלצר (ספרי עליית הגג/ידיעות אחרונות/ספרי חמד, ישראל, 2008).
[3] Foucault, Michel. Power/Knowledge Selected Interviews And Other Writings. Ed. Colin Gordon (Pantheon Books, New York, 1980). p. 197.
[4] בפילוסופיה, ׳מושגים ריקים׳ מבטאים תופעות שאינן קיימות במציאות. הם נעדרים כל חיווי חושי ולכן לא ניתן לאששם או להפריכם בצורה תבונית ועקבית.
[5] ד׳אדאמו, פיטר. אכול נכון לפי סוג הדם שלך. תרגום: נורית לוינסון (מודן, ישאל, 2004).

Leave a Reply

%d bloggers like this: