Introאנשים שונים עשויים להיות מופעלים באופנים שונים על ידי אותו מושא עצמו, ואותו אדם עשוי, בזמנים שונים, להיות מופעל באופנים שונים על ידי אותו מושא עצמו. — שפינוזה, אתיקה, חלק ג׳, משפט 51.

 

 

הקיים

במאה השנים האחרונות אנו עדים לפריחה יוצאת מגדר הרגיל בכל תחומי המדע. השאיפה להבין את עולמנו בצורה מדויקת ואובייקטיבית — שהייתה בעבר נחלת מדעי הטבע — התפשטה והפכה למורת-דרך גם במדעי החברה והרוח. המחקר המודרני, על כל גווניו, מבקש לנסח אמיתות מוחלטות שיסבירו את המתרחש בעולמנו, שעל פני השטח, נראה כערבוביית תופעות חסרות קשר. מדעי הטבע כפיזיקה, כימיה, ביולוגיה ומתמטיקה מבקשים להסביר את התנהגות עולם התופעות הדומם והחי בצורה שיטתית ואחידה. מדעי החברה כפסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, מדע המדינה והיסטוריה מנסים להפעיל קריטריונים קבועים בכדי לאפיין את העקרונות העומדים בבסיס יחסי הגומלין החברתיים. בעוד שמדעי הרפואה, התזונה והספורט משלבים ממצאים ממדעי הטבע והחברה בכדי לשפר את יכולותינו הגופניות ולמקסם את בריאותנו. ענפי המדע השונים עוסקים בשאלות שונות ומתבססים על תקנים מגוונים להוכיח את טענותיהם, אך הם חולקים תכלית אחידה: לנסח מערכת עקרונות כללית שתאפשר לכל אדם להסביר, לחזות ולשלוט בחייו בצורה יעילה יותר.

תכלית זו ראויה, אך היא אינה חפה מבעיות. מה קורה כאשר שני מחקרים מציגים מסקנות סותרות? תופעה המתרחשת בעולם התזונה באופן קבוע בכל פעם שמוצגת דיאטה חדשה המבטיחה לספק את סוד הבריאות, תוך שלילת שיטות התזונה שקדמו לה. רק בשנים האחרונות שמענו על דיאטת האדם הקדמון, הדיאטה ללא-גלוטן, דיאטת המזון הלא-מבושל, דיאטת אטקינס, דיאטת סוג הדם, הדיאטה המקרוביוטית, הדיאטה ללא-שומן…

לאור כל הגישות הסותרות, כיצד נדע מה, מתי וכמה לצרוך? שלא לדבר על שאלות אחרות. האם תזונה צמחונית עדיפה על תזונה מבוססת מזון מן החי? מה לגבי דיאטות “ניקוי” — האם הן בריאות? האם כל המוצרים בפרסומות מועילים במידה שווה? לשם הדוגמא, האם צריכת קפה, שוקולד מריר, שמן זית, יין אדום ותוספי תזונה תמיד מועילה? ומה לגבי בשר, מוצרי חלב וסוכר, האם הם מזיקים מטבעם?

מטרתי הראשונה במחקר אודות הפילוסופיה של התזונה מבקשת לדון בשאלה: ״מהי תזונה נכונה?״. במבט ראשון, השאלה נראית מובנית מעליה: ישנם מזונות טובים לאכילה וכאלה שאינם, אז למה לעסוק בתזונה מנקודת מבט פילוסופית מלכתחילה. יחד-עם-זאת, ברגע שמתעמקים בשאלה מבינים כי מחקר התזונה מורכב משנראה בתחילה, היות וטרם הדיון בנושא עלינו להכיר את טבע העולם והאדם בצורה מקיפה.

עלינו להבין: מי המרוויח העיקרי מקידום שיטות התזונה השונות המוצעות לנו. האם יש דיאטה אחת שמתאימה לכל בני האדם, בכל זמן ובכל מקום? או שקיימים מאפיינים סובייקטיביים המשפיעים על שיטת התזונה שנאמץ? כיצד עלינו להתייחס למושגים אחרים — כגון בחירת מקצוע, מנח גוף, הרגלי שינה, פעילות גופנית, טעם אישי ועקרונות מוסריים — ובקשר שלהם לתזונה הנכונה? האם ניתן לשנות את מאפייננו הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים בהתאם למטרה תזונתית, או שמאפיינים אלה קבועים מראש ובלתי ניתנים לשינוי? בצורה רחבה יותר, האם תזונה נכונה היא מטרת-על או שהיא אמצעי למימוש ערכים אחרים? האם יש קשר בין תזונה ובריאות? והאם ניתן לאגור בריאות ״ליום גשום״ על ידי אימוץ מסגרת תזונה ופעילות גופנית קפדנית לזמן מוגבל?

לאור שפע הדעות, ההמלצות והאינטרסים הסותרים בעולם התזונה אין תמה שמספר האנשים המבולבלים והמאוכזבים מאי-מימוש תכליותיהם האסתטיות והבריאותיות עומד על אחוזים כה גבוהים. סוכרת, השמנת-יתר, חולשה כללית, קשיים בעיכול, הפרעות קשב, קשיי שינה, בטחון עצמי ירוד, תחושת חוסר אונים, דיכאון, אנורקסיה, בולמיה ומחלות גופניות ונפשיות אחרות הפכו נפוצות ברוב מדינות המערב. האם נכון לייחס את כולן לתזונה לקויה? כנראה שלא. אך רופאים ותזונאים רבים מזהירים, שתזונה לקויה בהכרח תורמת להיווצרות בעיות אלו.

מה אם כן עלינו לעשות בכדי ליישב אי-וודאות זאת בדבר שיטת התזונה הנכונה? עלינו להתחיל מבראשית. עלינו להתייחס להנחות היסוד הפילוסופיות הניצבות בבסיס כל המדעים היישומיים לפני שנוכל לנסח מערכת תזונתית ״נכונה״.

מהי פילוסופיה

בניסוח הפשוט ביותר, פילוסופיה היא מדע העוסק בשלוש שאלות עיקריות:

  1. מהו טבע היקום?
  2. מהו טבע האדם?
  3. מהו הקשר בין האדם ליקום בו הוא חי?

בכדי לענות על שאלות אלו, פילוסופים מתמקדים בחמישה ענפי מחקר: מטאפיסיקה (תורת היש), אפיסטמולוגיה (תורת ההכרה), אתיקה (תורת המוסר), פוליטיקה (תורת הממשל) ואסתטיקה (תורת היופי), אשר יחדיו מנסחים מערכת עקרונות שלמה להכוונת פעולות האדם.

המטאפיסיקה מבקשת לאפיין את טבעם המהותי של התופעות השונות ביקום, אם טבע זה קבוע או משתנה, ואם יכול להיווצר יש מאין. למשל, מה מבחין בין בני אנוש לאורגניזמים אחרים? או בהתבסס על ציטוטו של שפינוזה, מה מייחד את ישראל ישראלי מאנשים אחרים ומעצמו בעבר ובעתיד? האפיסטמולוגיה שואלת מהי אמת וכיצד קובעים ודאות? מהי סיבתיות והאם היא הכרחית? אם מקור הידע מולד או חיצוני? והאם החושים הם מקור ידע תקף? האתיקה בוחנת את האחריות הנלווית לחופש בחירה ואת משמעות הבחירה בין טוב ורע. הפוליטיקה מבקשת לדון בשאלת מקום הפרט בחברה. האסתטיקה מנסה להגדיר יופי ואת מקום הגיבור בחיי האדם. וקיימים ענפי משנה פילוסופיים רבים נוספים מעבר לאלה שציינו.

תשובות לשאלות אלו ולשאלות רבות אחרות מהוות בסיס לכל המדעים ולמדע התזונה בפרט. תשובות נכונות מאפשרות להכיר את המציאות שסביבנו ואת עולמנו הפנימי, בעוד שטעויות מובילות לסתירות ולחוסר יכולת לממש את מטרותינו.

דרך חדשה

אם נעקוב אחר דיון פילוסופי מסוג זה נגלה שרוב שיטות התזונה המקודמות כיום אינן תואמות באופן מלא את טבע האדם. רופאים, ביולוגים וכימאים רבים טוענים, שבעיות תזונה נובעות מבעיות פיזיולוגיות שיש לפתור באמצעים מכניסטיים: תרופות, ניתוחים ופעילות גופנית; פסיכולוגים מאמינים, שמקור הבעיה בהפרעות אישיות שייפתרו באמצעים קוגניטיביים ושינוי הרגלים; ולעומת זאת, סוציולוגים וכלכלנים גורסים, שמקור הבעיה באינטרסים סותרים שיש לפתור באמצעים פוליטיים.

המדע המודרני שואף לאובייקטיביות ואוניברסליות, וליכולת שחזור מסקנותיו בצורה שווה בכל מקום ובכל זמן. אך האם ניתן לדבר על אוניברסליות ביחס לתזונה? האם השפעת כוח הכבידה על עצמים דוממים ניתנת להשוואה להשפעת תרופות ומזונות על אנשים שונים? אם אבן ואדם נזרקים ממטוס, מהירות תנועתם לעבר הקרקע נקבעת על פי חוקי הנפילה החופשית; אך האם מערכות מורכבות כמו תודעה ומטבוליזם ניתנות לפישוט לכדי חוק מדעי שיאפיין את פעילות כל האורגניזמים בצורה שווה? על אף שכל בני האדם שייכים למין האנושי, האם לכולנו מאפיינים פיזיולוגים ופסיכולוגיים שווים? ואם לא, האם נצליח לממש את השאיפה המדעית לאוניברסליות בכך שנציית להתנהגות אחידה?

על אף שבני האדם חולקים מאפיינים דומים רבים, המחקר המודרני התחיל להפנים שאינדיבידואלים נבדלים בצורות רבות — החל מאמונות, כישורים ותחומי עניין ועד תכונות פיזיות ופסיכולוגיות. אם כך, מדוע שיטות תזונה כה רבות עדיין מציעות שכולנו נאכל בצורה דומה? האם כל הבעיות התזונתיות נובעות מאותם גורמים? האם לא ייתכן שתסמינים דומים ינבעו מבעיות שונות? וכיצד אנשים פרטיים צריכים להתייחס לנתונים סטטיסטיים אם הם מחוץ ל״נורמה״?

בסדרת מאמרים שיכללו שיטות ניתוח רב-תחומיות, נכיר תיאוריות חשובות; נבין כיצד הן באות לידי ביטוי בחיינו; נבחין בין עובדות ואמונות טפלות; נכיר את גופנו, את צרכיו ואת מגבלותיו; ונרכוש כלים תיאורטיים ומעשיים לבחור את השיטה התזונתית המתאימה ביותר למאפיינינו ולמטרותינו האישיים.

Leave a Reply

%d bloggers like this: